הכל התחיל כשהקורונה פרצה, השאלה ניצבת מול עיניי מה אני רוצה לעשות בחיי? ידעתי שהיצירה "חשופות" חיכתה לי במגירת התיקיות של הלפטופ ורק מחכה שאממש אותה מולי במציאותה. כאשר אני יודעת בראשי שעל הפקה מהסוג הזה אי אפשר להתפשר ולהפיק אותה ללא מימוש האלמנטים האמנותיים שחשבתי. מופע תיאטרוני שמשלב אקרובטיקה, קרקס, התאמת פסקול לשירה מדוברת ועוד אלמנטים של עיצוב במה שאי אפשר להתפשר.
הרגשה שזה רק סיפור שסיפרתי לעצמי, מין מחשבה מגבלה, מכירים? אז המחשבה היא – כי זמנה עוד לא הגיע משום שיש צורך במשאבים רציניים בכדי לממש את החזון המלא של המופע התיאטרוני האינטראקטיבי .
המחזה כבר התגבש ונכתב לכדי סקיצה מוגמרת של התחלה,אמצע וסוף, חשבתי לעצמי שרק כאשר אקים את קאסט שחקניות למופע נפתח בתהליך יצירה משותף שיעמיק את התוכן, יחבר אותן יותר ויוסיף לעלילה רובד של השחקניות בתוך דמויות הנשים החשפניות.
אז כאשר עולם התרבות נדם, האמנות חדלה, החרדה השתלטה ברחובות ואנשים שקעו במיטות, (בעקבות וירוס הקורונה שפרץ) בחרתי להתחיל בגיוס השחקניות. זה היה מומנטום מבורך.
זכיתי בנשים שהן שותפות, שהן התחברו ורצו להיות חלק מהמסע, להתחבר לדמות במופע. הן לימדו אותי המון על היצירה שלי, על הבמאית שאני, מקצועית ולא מתפשרת, אך חמה ודואגת. למדתי שאני מפיקת על, שעושה את הבלתי יאומן בימים אלו, להרים פרויקט תיאטרון – כהפקה בסדר גודל שלא נראה בארץ!
האומץ לגשת לאמנים, מפיקים, צלמים, אנשי תאורה, אולמות לא קונבנציונליים להופעות ויצירת קשרים שבהם אני ניצבת מאחורי היוזמה האמנותית החברתית שלי – לתת את המילה שלי שהולך להיות כאן מופע והוא הולך לסחוף אחריו – והצלחתי. לא הופתעתי, ולא כי ידעתי מה היכולות שלי, אלא כי האמנתי.
האמנתי במסר החשוב שלי על עולם החשפנות, האמנתי בסיפור שנכתב, האמנתי ביכולת שלי להביע ולביים באופן אחר ומיוחד על במה, האמנתי בצוות שלי שהתגבש סביבי באופן מדויק יותר ויותר לקראת הבכורה, והאמונה שלי הגשימה את החזון שלי.
וכך למדתי את עצמי בעוד זווית, בעוד פרויקט, בעוד חזון, הגשמת החלומות היא לא נגמרת כי החלומות לא נגמרים, וכך גם היכולות. רק צריך להתמסר ולרצות לגלות 🙂
כל לילה, יוצאת ומחפשת את האישה שאני, כך פגשתי אותן. בזמן שהן מבשמות הגוף, הלבשה והפשטה, חיכוך ותנועה אני כותבת סיפורן של נשים בעולם החשפנות.
מתוך המופע חשופות , 2022
נטע שריג, השתתפה כשחקנית וזמרת במחזה שכתבתי וביימתי, "חשופות". "בתהליך, חוויתי ריפוי כאישה ובעולמה הפנימי, וכשחקנית קיבלתי כלים ועוצמות לקריירה שלי. "
לילך נוף, השתתפה כשחקנית והייתה איתי מתחילת הדרך לאורכה המאתגרת, עמדה בכל יעדי הדמות שלי ויעדי הבימוי שלי אם זה ללמוד תנועה, ריקוד על עמוד, שירה מדוברת וחילופים מהירים של מצבים.
"….